<h1>קונטרס הראיות לריא"ז — ראיה כ'</h1>
<h2>דף כ:</h2>
שמעת מינה קשר הוי סימן. פי' מתמה תלמודא, דבשלמ' תכריך איכא למימר דהוי סימן שאי' דרך השטרות לכורכן יחד, אבל קשר דרך השטרות לקושרן יחד וכשמכריז עליהן המוצאן בין אם (אם) הוא מכריז מניין, בין אם הוא מכרי' שטרי וזה אומ' שטרות קשורות נפלו ממנו אין זה סימן הראוי לסמוך עליו, ומ"ה מתמה דא"כ שמעת מינה דאפי' קשר הוי סימן, ומהדר תני ר' חייא ג' כרוכים זה בזה, ובקשר ודאי לא הוי סימן, אלא האי אגודה היא שהיו אגודין וכרוכין יחד, ודייק תלמודא מאי מכרי' מניין, דהא מדנקט התנא (מכריז) תכריך לסימן א"כ אי' צרי' סימ' אחר, והמוצא [מכריז מנין ג' שטרות מצאתי. מאי אריא תלתא אפילו תרין, אלא כדאמר רבינא כו'. ומנין הוי] סימן כדאמרי' התם [כ"ג ע"ב], [ולהכי] נקט ג' ולא ב', דב' לא הוי סימן דמיעוט שטרות ב', ותכריך שטרות דנקט לא לסי' נקטיה כי היכי דקשר לא הוי סימן תכריך נמי לא הוי, שכן דרכו של אדם לקשור שטרותיו או לכורכן יחד, וכשזה מכריז שמצא שטרות יודע הוא ודאי או קשורי' הם או כרוכין הן ואין סומכי' על סימ' המניין. והאי דנקט תכריך משום המניין שיתן סימן כמה שטרות היו יחד בתכריך או באגודה וכנ"ל פתרו' שטה זה.
